חופש החוזים

;-) לידעתכם

חופש החוזים

חופש החוזים הוא אחד העקרונות הבסיסיים בדיני חוזים ובו שני מרכיבים

    חופש ההתקשרות: לכל אדם ולכל התאגדות נתון החופש להתקשר בחוזה עם מי שייבחרו
    חופש העיצוב: לצדדים לחוזה נתון החופש לקבוע את תוכנו של החוזה

חופש החוזים נמצא בבסיסן של אסכולת לסה פר וכלכלת שוק. חופש החוזים עשוי להיות מוצדק הן על ידי תפיסות אינדיבידואליסטיות (מטעמים של אוטונומיית הרצון החופשי) והן על ידי תפיסות כלכליות המקנות משנה תוקף לרצונם החופשי של הצדדים (מטעמים של השאת רווחת הפרטים המתקשרים והרווחה המצרפית).

חופש החוזים, שהיה דומיננטי במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, הולך ומצטמצם עקב הגבלות שבחקיקה, שבאו למנוע עושק של חלש בידי חזק, הפליה ופגמים נוספים המתאפשרים בחופש חוזים מוחלט. בעקבות זאת יש האומרים שבמקום חופש החוזים מתקיים בימינו צדק חוזי.


מוזמנים לבוא ללמוד בקבוצה - הרשמה דרך הטלגראם בקבוצת חוק האדמה החוק המקובל
או הרשם דרך המייל 
universloving@gmail.com
השיעורים הינם בתשלום של 400 שח בחודש ודורשים פניות נפשית וזמן ללימוד ולמחקר, אני משוחחת עם כל אחד באופן אישי לפני הכנסתו לקבוצה, חשוב להכיר אתכם וכן אני עומדת על תנאי לימוד והשתתפות פעילה של כל הנוכחים, זהו הזמן שלכם לקחת אחריות על הלימוד החינוך והידע שלכם.  לא מתעסקת עם פלאסטרים משפטיים


היסטוריה
נכתב על ידי המשפטן וההיסטוריון הבריטי הנרי ג'יימס סמנר מיין  בשנת 1861 "Ancient Law" 
את הרעיון של מעבר החברה ממעמד לחוזה, כלומר ממצב שבו גורלו של אדם נקבע בהתאם למעמד שלתוכו נולד, למצב שבו בני האדם חופשיים ושווים זה לזה. במאה התשע-עשרה, הפכו דיני החוזים לדוקטרינה נבדלת ומובחנת המבוססת על הבטחות הצדדים (ובהתאמה, עלה מעמדו של עקרון חופש החוזים). ניתן לומר שהתזה המקובלת בספרות הכללית היא שחופש החוזים - כלומר דיני החוזים המבוססים על רצונם החופשי של הצדדים והמיועדים להגשים רצון זה - הם התפתחות מאוחרת של המשפט, וכי במאה העשרים איבד עקרון חופש החוזים מגדולתו.
בשלהי המאה ה-19 נחשב באנגליה חופש החוזים כמרכיב חשוב של מדיניות ציבורית. מאוחר יותר, במהלך המאה ה-20 השתנתה הגישה, ולורד דנינג השווה את חופש החוזים לדיכוי החלש. הטענה שחופש החוזים הוביל למעשה לעושק מעמדי ולדיכוי החלשים היא טענה מוכרת בספרות של דיני החוזים. עמדו עליה, בין היתר, כותבים רבים דוגמת פטריק עטיה ומורטון הורביץ. התפיסה הכללית אומרת שמאחר שעקרון חופש החוזים משמיע היעדר התערבות בקביעת תוכן החוזה (ופיקוח רק על דרכי כריתתו של החוזה, אך לא למשל על הגינות תנאיו ועל סבירותו), שימש המכשיר החוזי ככלי לדיכוי החלש על ידי החזק. היעדר פיקוח שיפוטי על תוכנם של חוזים, בשם "חופש החוזים", מוביל למעשה לכך שהצד חזק הוא זה שמעצב את תוכן ההתקשרות וממילא תוכן התקשרות זו מיטיב עמו. דוגמה לכך היא פסק דין לוכנר שנזכר כאן.
הגישה בארצות הברית ביחס ל"חופש החוזים" מראשית המאה ה-20 ועד אמצע שנות ה-30, מכונה "עידן לוכנר" והתאפיינה בתפיסה משפטית לפיה לשלטון אין סמכות להגביל את חופש החוזים במקרים שאינם הכרחיים לביטחון או לבריאות הציבור[1]:

• פסק דין לוכנר נגד ניו יורק,[2] שניתן בשנת 1905, הוא ציון דרך בתולדות חופש החוזים בארצות הברית. בפסק דין זה נקבע ברוב של חמישה שופטים מול ארבעה[1] כי חוק המגביל את מספר שעות העבודה השבועיות (ובכך פוגע בחופש החוזים שבין המעביד לעובדיו) מנוגד לחלק 1 של התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית.
• בשנת 1915 פעל בית המשפט העליון שוב בגישה זו, וביטל חוק של מדינת קנזס שאסר להתנות בחוזה עבודה איסור על הצטרפות לארגון עובדים[1].
• בשנת 1918 פעל בית המשפט העליון שוב בגישה זו, וביטל את חוק שכר מינימום (לנשים וילדים) של מחוז קולומביה[1].

בישראל בישראל קובע סעיף 24 לחוק החוזים (חלק כללי) כי: "תכנו של חוזה יכול להיות ככל אשר הסכימו הצדדים", ובכך מטמיע בחוק הישראלי את עקרון חופש החוזים. סעיף 30 לחוק מסייג חופש זה, בקובעו: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל".
ביטוי נוסף לעקרון חופש החוזים מצוי בדברי חקיקה רבים המאפשרים התנאה מצד הצדדים על הוראותיהם. מקובל לומר כי אחד המאפיינים של החקיקה האזרחית הישראלית הוא היכולת להתנות על הוראותיה.[3] יחד עם זאת, קיימים חוקים אשר אינם מאפשרים להתנות על הוראותיהם באמצעות חוזה בין שני הצדדים, גם אם שני הצדדים מעוניינם בכך. דוגמאות
מקור: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9D:


הטעיה ותנאים מכללא מכוח הדין

3 רענן הר זהב - 'נשיא בית המשפט העליון השופט מאיר שמגר בראיון ל 'המשפט'' המשפט כרך א (תשנ"ג), 1
4 מרדכי בן דרור - 'בית המשפט העליון - מבנה חדש והערכות חדשה' המשפט כרך א (תשנ"ג), 1
6 אהרן ברק - 'על החשיבה הקונסטיטוציונית' המשפט כרך א (תשנ"ג), 45
7 נילי כהן - 'ההסכם הפוליטי' המשפט כרך א (תשנ"ג), 59
8 אוריאל לין - 'תשתית לחוקה כתובה בישראל' המשפט כרך א (תשנ"ג), 81
9 צבי ענבר - 'הליכי החקיקה בכנסת' המשפט כרך א (תשנ"ג), 91
10 רענן הר זהב - 'תיקונים קונסטיטוציוניים - סקירה מהכנסת' המשפט כרך א (תשנ"ג), 111
11 קלוד קליין - 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - הערכה נורמטיבית ראשונה' המשפט כרך א (תשנ"ג), 123
12 נילי כהן - 'ה'שוויון' מול חופש החוזים' המשפט כרך א (תשנ"ג), 131
13 רון דרור - 'משפט סוקרטס ועיקרון חופש הביטוי' המשפט כרך א (תשנ"ג), 149
14 דניאל פרידמן - 'טעות, הטעיה ותנאים מכללא מכוח הדין' המשפט כרך א (תשנ"ג), 161
15 מאיר חת - 'הסדרת עסקי חיתום של ניירות ערך בישראל' המשפט כרך א (תשנ"ג), 171
21 יעל קלוגמן - ''שותפות' בעבירת התרשלות' המשפט כרך א (תשנ"ג), 225
24 דן ביין - ''מחיר' תכנון מס שנכשל' המשפט כרך א (תשנ"ג), 259
28 ארנה בן-נפתלי - 'אנשי המשפט של אונורה דומייה' המשפט כרך א (תשנ"ג), 297
31 מאיר מינרבי - 'ההתחייבות במשפט הרומי' המשפט כרך א (תשנ"ג), 339
מקור: https://www.nevo.co.il/FilesFolderPermalink.aspx?b=books&r=%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99+%D7%A2%D7%AA%5c%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99+%D7%A2%D7%AA%5c%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%5c%D7%9B%D7%A8%D7%9A+%D7%90

ישראל - הדין הקיים

- במשפט הישראלי עילת הכוח העליון קובעת כי במקרה שהחוזה הופר כתוצאה מנסיבות שלא ניתן לצפות או למנוע
- הדין הישראלי כיום מאפשר הן לנתבע הן לתובע להשמיע את הטענה שהחוזה סוכל,
[לפי העילה הקבועה בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970:

דיני חוזים
עקרונות יסודחופש החוזים • חוזים יש לקיים • תום לב
סוגי חוזיםחוזה אחיד • חוזה יחס • חוזה לטובת אדם שלישי • חוזה אופציה
פגמים בכריתת חוזהחוזה למראית עין •טעות • הטעיה • כפייה • עושק
מונחים נוספיםהצעה • זיכרון דברים • הסכם מכללא • הסכם ג'נטלמני • טעות סופר • כוח עליון